אהבה (במובן של אטרקטיביות גופנית, עונג חושני) היא רגש מעבר. בעולם המודרני, אהבה מובנת לרוב כרגשות ותחושות של סיפוק. רגש הוא עוררות גופנית מודעת שאנו חשים לאחר חשיפה לגירוי. לרגש יש אופי דמוי גל - הוא מצטבר ונעלם.
תוקפנות ואהבה הם הכוחות המניעים של פוטנציאל האנרגיה בכל היצורים החיים.
אהבה היא מידה גבוהה של גישה חיובית רגשית, המבדילה את האובייקט מאחרים ומציבה אותו במרכז צרכי החיים ותחומי העניין של הסובייקט (אהבה למולדת, לאם, לילדים, למוזיקה וכו').
אהבה במאפייניה הפסיכולוגיים האינטימיים היא הרגשה מותנית חברתית-היסטורית, המשקפת באופן ייחודי יחסים חברתיים ומאפיינים תרבותיים, הפועלת כבסיס האתי של מערכות יחסים במוסד הנישואין.
קיים קשר הדוק בין תחושת האהבה האינדיבידואלית לבין המסורות והנורמות של החברה ועם מאפייני החינוך המשפחתי - שתי קבוצות המשתנים הללו הן המקור לדרכי פרשנות התנהגותו של הנבדק.
בפסיכולוגיה נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לחקור את המבנה הפנימי של האהבה בכלל ואת מרכיביה האישיים. החשובה מבין התוצאות המתקבלות היא יצירת קשר בין היכולת לאהוב לבין יחסו של הנבדק לעצמו. זאת ועוד מספר עובדות דומות, כמו גם תפקידה של האהבה ביצירת משפחה, הופכים את האהבה לחשובה ביותר לפסיכותרפיה ולייעוץ פסיכולוגי, לחינוך ולחינוך עצמי של הפרט.
מבחנים על אהבה יעזרו לכם להתמודד עם התחושה הקשה הזו.